החלטה בתיק סע"ש 18183-11-12

1.      זוהי החלטה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מטעם המבקשת, היא התובעת בתיק העיקרי.

השתלשלות העניינים עד כה:

2.      המבקשת הגישה בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ובכללם מסמך הנוגע לצד ג', וזאת לאחר שחלף המועד להגשת בקשות בהליך המקדמי. המשיבה, התנגדה לבקשה אולם גילתה את המסמכים המבוקשים למעט המסמך הנוגע לאותו צד ג'.

3.      לאחר הדיון שהתקיים ביום 4/7/2013, בו הודיעה המשיבה לבית הדין כי הגב' קרוסני, הנזכרת בכתב התביעה, היא כעת עובדת מן המניין במשיבה, הגישה המבקשת בקשה נוספת לגילוי מסמכים, הפעם כאלה הנוגעים ישירות לגב' קרוסני. המשיבה התנגדה לבקשה.

4.      בהחלטה מיום 29/10/2013, נדרשה המבקשת להבהיר, בין השאר, מדוע הוגשה הבקשה באיחור והאם פנתה לאותם צדדי ג' הנזכרים בבקשותיה בבקשה לחשוף את המסמכים המבוקשים על ידה. המבקשת הגישה הודעה מטעמה בעקבות החלטה זו, והמשיבה הגישה את תגובתה להודעה זו.

טענות הצדדים

5.       המבקשת, בבקשתה מיום 24/06/2013 (להלן: " הבקשה הראשונה"), טוענת כי המסמכים נדרשים על ידה על מנת לאפשר דיון יעיל "ולעזור לבית הדין להגיע לחקר האמת בתיק דנן" וגם בכדי "לאפשר לתובעת להוכיח את טענותיה היסודיות". כאמור, המסמכים שנדרשו בבקשה זו גולו על ידי המשיבה למעט פריט ג', הנוגע הנוגע לעובד חיצוני של המשיבה. לגבי פריט זה נטען כי יש בו צורך " על מנת לעמוד על הדרך הקלוקלת בה גב' אבנס ניהלה את משרדי הנתבעת...".

6.       המשיבה התנגדה לבקשה הראשונה מפאת העדר תצהיר ומפאת העדר רלוונטיות להליך. ביחס לפריט השלישי בבקשה הראשונה, אשר לא גולה על ידי המשיבה, נטען כי הוא אינו רלוונטי להוכחת טענות המבקשת וכי חשיפתו תביא לפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישייים. 

7.      לעניין זה ייאמר כבר כעת, כי התביעה דנן אינה עוסקת בגב' אבנס או בדרך ניהול המשרד על ידה, וכלל לא ברור כיצד המסמך יועיל למבקשת או לבית הדין להוכחת הטענות ולייעול הדיון. בנוסף, עולה כי יש בגילוי המסמך משום החשש לפגיעה בפרטיותו של צד ג'. יוצא כי הטעם לגילוי המסמך שבמחלוקת אינו מספק לשם גילויו מאחר ולא נמצאה בו רלוונטיות לקידום ההליך. לפיכך מסמך זה לא יגולה על ידי המשיבה ובית הדין דוחה את הבקשה בכל הנוגע לפריט ג' בבקשה הראשונה.

8.      בבקשה נוספת, מיום 06/08/2013 (להלן: " הבקשה השניה"), זנחה המבקשת את בקשתה הראשונה ובפרט את פריט ג' בבקשה זו, וכעת ביקשה לגלות את אישורי תשלום ותלושי משכורת ששולמו לגב' קרוסני על ידי המשיבה החל משנת 2012. כמו כן ביקשה כי המשיבה תפרט מתי החלה הגב' קרוסני לעבוד במשיבה ובאיזה תפקיד.

9.      המשיבה התנגדה גם לבקשה השניה היות וזו הוגשה לאחר חלוף המועד, והיות והמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים להליך ופוגעים בפרטיותו של צד שלישי. יחד עם זאת, פירטה המשיבה את תאור תפקידה של הגב' קרוסני ואת תאריך תחילת עבודתה (ס' 24 לתגובת המשיבה מיום 30/09/2013).

10.  בהודעתה לבית הדין לאחר שנדרשה להבהרות כאמור בכל הנוגע לבקשה השניה, הבהירה המבקשת כי בקשתה הוגשה רק עתה משום שדבר היותה של הגב' קרוסני מועסקת כעובדת על ידי המשיבה נודע לה רק בעת הדיון שנערך ביום 03/07/2013. כמו כן, הבהירה המבקשת כי לא פנתה לצדדים השלישיים וכי " אין לה דרך לפנות אליהם ישירות או בכל דרך אחרת" (ס' 7 להודעת המבקשת מיום 14/11/2013).

11.  המשיבה הגיבה להודעת המבקשת לעיל, תוך שהיא שבה וחוזרת על כל טענותיה המתנגדות לבקשה השניה, ובפרט הטענה בדבר העדרו של תצהיר לתמיכה בבקשה. כמו כן טוענת המשיבה כי אין במידע החדש בדבר העסקתה של הגב' קרוסני במשיבה בכדי להוכיח או להפריך את טענות המבקשת.

דיון והכרעה

12.  המסגרת הנורמטיבית המסמיכה את בית הדין ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים קבועה בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991: " בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו... לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

13.  הנה כך, התכלית העומדת ביסודו של גילוי המסמכים הספציפי הינה " להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" (ע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קלונוע בע"מ נ' מאיר מוסרי, ניתן ביום 29.03.2012).

14.  פסיקת בתי הדין לעבודה התבססה על תכלית זו ולכן נקודת המוצא הינה " גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת" (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז, ניתן ביום 14.5.2008), תוך איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים נוספים ונוגדים. לעניין האיזון הנדרש נפסק כי " כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (ע"ע 482/05 שלומי משיח נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005).

15.  נקבע כי האיזון יתבצע לאור מבחן כפול - ראשית, מבחן רלבנטיות צר ורחב, קרי קיומה של " זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (המבחן הצר) ומידת תרומתו של הגילוי ליעילות הדיון בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (המבחן הרחב); (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.03.2007). ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות יש להמשיך ולבחון את האינטרסים הנוספים המצדיקים את מניעת הגילוי או צימצומו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות, תוך עריכת האיזון המתאים בכל מקרה לגופו ותוך בחינת חלופות לעניין הגילוי (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008; בר"ע 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי נ' HSBC Private Bank (Suisse) SA , ניתן ביום 7.03.2013).

16.  בענייננו, ההיבט הצר של מבחן הרלוונטיות כפי שנקבע בפסיקה, מתקיים ולו באופן חלקי: המבקשת טוענת כי פיטוריה נבעו ממניעים פסולים אשר אינם קשורים, כטענת המשיבה, להתייעלות או לצמצום. משכך, העסקת עובדת נוספת אינה עולה בקנה אחד עם צמצום מעין זה. גילוי המסמכים הנוגעים לתשלומים בגין עובדת זו יביא להוכחת (או להפרכת)  הטענה שאין מדובר בהתייעלות כלכלית מצד המשיבה. אמנם בצדק טוענת המשיבה כי מדובר באותה עובדת שהיתה בגדר קבלנית עצמאית, ועל כן באותה מידה יכלה המבקשת לבקש את גילוי החשבוניות ששולמו בגין עבודתה, אך יש לקבל את הטענה שהעסקת אותה קבלנית עצמאית כעובדת מן המניין ואף מבלי לשנות את שכרה, הביאה לעלייה בעלות שכרה למשיבה.